1. |
פתיחה – עם יובל מנדלסון
01:26
|
|||
דמיינו רחוב. דמיינו מרפסת
והבוקר זה עתה האיר
פרפרים משחקים תופסת
שמש זורחת על העיר
ומדלת עץ חורקת
מתנועע צל זעיר
יוצאת לגזוזטרה ומפהקת
ילדתנו גיבורת השיר
מביטה במתרחש
באנשים ובקולות
ובשאון המתרגש
אל מול עיניה הכחולות
ילדה קטנה מה תעשה
מול רעש אינסופי של עיר
היא תהרהר, תפתח את פיה
ותענה בזה השיר:
|
||||
2. |
||||
תְּאֵנָה כָּזוֹ זְקֵנָה
מוּל בֵּיתֵנוּ מִתְנוֹדֶדֶת,
וְצִפּוֹר כָּזוֹ קְטַנָּה
בֵּין בַּדֶּיהָ מְרַקֶּדֶת.
מְזַמֶּרֶת הַצִּפֹּרֶת,
הָאָתוֹן בָּרְחוֹב נוֹעֶרֶת,
הָרוֹכְלִים עוֹרְכִים תִּזְמֹרֶת!
בְּקִצּוּר, מַמָּשׁ קוֹנְצֶרט.
וַאֲנִי עַל סַף בֵּיתִי
שָׁרָה, וְכֻלָּם אִתִּי –
בֹּקֶר טוֹב,
בֹּקֶר טוֹב,
לַצִּפֹּרֶת שֶׁבָּרְחוֹב.
לַצִּפּוֹר,
לָאִילָן,
לַחֲמוֹר
הַקָּטַן.
וְלָזוֹ אֲשֶׁר אֹהַב אָהוֹב
בֹּקֶר טוֹב,
בֹּקֶר טוֹב!
גַּם הוֹרַי וְגַם אַחַי
צוֹעֲקִים: שִׁתְקִי, אֵין כֹּחַ!
אֵיזֶה שִׁיר טִפְּשִׁי, וַי-וַי –
מִן הַבַּיִת יֵשׁ לִבְרֹחַ.
אָז אֲנִי עוֹשָׂה קְצָת חֶסֶד
גַּם לָהֶם וּמִשְׁתַּתֶּקֶת,
וְאָבִי עַל הַמִּרְפֶּסֶת
בָּעִתוֹן קוֹרֵא בְּשֶׁקֶט.
אַךְ אֲנִי שׁוֹמַעַת כָּאן
אֵיךְ הוּא שָׁר לוֹ בַּזָּקַן –
בֹּקֶר טוֹב...
בַּחַלּוֹן בְּיּוֹם בָּהִיר
הִסְתַּכַּלְתִּי לִי בְּשֶׁקֶט
וּפְלֻגּוֹת צָבָא סָדִיר
בַּמִצְעָד עָבְרוּ מִנֶּגֶד.
חֲצוֹצְרָה, תֻּפִּים, תִּזְמֹרֶת,
וַאֲנִי כָּזוֹ שְׁחַרְחֹרֶת,
וּפִתְאֹם – לֹא תַּאֲמִינוּ –
קוֹל פְּקֻדָּה, הֵי, שׁוּר יָמִינָה!
וְאֵלַי פּוֹנִים הַכֹּל
וּפוֹתְחִים בְּקוֹל גָּדוֹל –
בֹּקֶר טוֹב...
בֹּקֶר טוֹב, בֹּקֶר טוֹב,
לַצִּפֹּרֶת שֶׁבָּרְחוֹב.
וְלַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרֵחַ
וְלַפֶּרַח הַפּוֹרֵחַ,
וְלָזוֹ אֲשֶׁר אֹהַב אָהוֹב
בֹּקֶר טוֹב,
בֹּקֶר טוֹב!
|
||||
3. |
||||
כולנו אוהבים את הים הגדול
לפרוס צילייה ומגבת בחול
לשים אבטיח ויתר פירות
להביט ברוחצים, בכלבים, בסירות
לנפוש עם עוד שניים שלושה, שני מיליון
לדרוך בתוך שק עם קליפות של מלון
לשמוע מציל צועק - זוזו משמה
ואז שוב צועק - את עוד שם? אבל למה?
לראות אנשים משאירים ת'לכלוך
טוב אולי לפעמים זה מביא ת'דכדוך
אז אלתרמן גם כנראה כך הרגיש
ולנפשו של הים אף היה הוא רגיש
אז ישב על החול ואז נח עליו רוח
וכתב על הים שרוצה רק לנוח
ורוצה טיפה שקט ללא בני אדם
זהו שיר מנקודת מבטו של הים
|
||||
4. |
||||
עוֹנַת הָרְחצָה בְּתָקְפָּהּ וְהוֹדָהּ.
בָּאִים וּבָאִים וּבָאִים...
הַיָּם מִתְפַּקֵּעַ מֵרֹב עֲבוֹדָה,
מֵטִיחַ רֹאשׁוֹ בַּסְּלָעִים!
וְגַל אֱלֵי גַּל מְנַהֵם: – בָּא הַקֵּץ...
אֱחֹז בִּי כַּהֹגֶן, אֱחֹזָה!
כָּשַׁלְתִּי, עָיַפְתִּי, אֲנִי מִתְנַפֵּץ...
הָעִיר נִטְרְפָה בִּפְּסִיכוֹזָה!
מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב הָעִיר מִתְקַהֶלֶת,
רוֹעֶשֶׁת, גּוֹעֶשֶׁת, דּוֹרֶשֶׁת: – עֲבֹד!
אַמְבַּטְיָה לָאֵם וְאַמְבַּטְיָה לַיֶּלֶד,
גַּלִּים לאחוֹת וְלַדּוֹד!
וְאִמָּא צוֹעֶקֶת: – אֲבוֹי, אֵיפֹה אַבָּא?!
עוֹלֶה הוא כְּמוֹ וֶנוּס מִתְּהוֹם...
וְקוּרְדִי וְגוּרְגִ'י וְיֶקֶה וְצַבָּר
וְ"אֶסְקִימוֹ קַר רַק הַיּוֹם"!
לַשָּׁוְא מִתְחַנֵּן הוּא: – אֲנִי לֹא הִסְכַּנְתִּי...
לַשָּׁוְא יִתְיַפֵּחַ: – אֵין כֹּחַ לִסְבֹּל...
אֲנִי, רַבּוֹתַי, לֹא אוֹקְיָנוֹס אַטְלַנְטִי,
אֲנִי יָם תִּיכוֹן, לֹא גָּדוֹל...
|
||||
5. |
התפוח הישן
03:24
|
|||
בֵּין עֲנָפִים, בְּמִטָּה יְרֻקָּה
תַּפּוּחַ יָשֵׁן לוֹ שֵׁנָה מְתוּקָה.
תַּפּוּחַ יָשֵׁן וּלְחָיָיו אֲדֻמּוֹת,
אֵין זֹאת כִּי טוֹב לוֹ, כִּי טוֹב לוֹ מְאֹד.
יֶלֶד נָשָׂא אֶת עֵינָיו לָאִילָן,
גָּדוֹל הוּא הָעֵץ וְהַיֶּלֶד קָטָן.
– עַד אָנָה תִּישָׁנָה, תַּפּוּחַ עָצֵל,
קְפֹץ מִן הַבַּד, אֶל יָדִי הִתְגַּלְגֵּל!
הַיֶּלֶד בִּקֵּשׁ, הִתְחַנֵּן וְהִפְצִיר.
אֶת הַתַּפּוּחַ הָעֵר לֹא הֵעִיר.
שׁוֹכֵב הוּא לוֹ כָּךְ, עֲגַלְגַּל וְאָדֹם,
רוֹאֶה חֲלוֹמוֹת וְצוֹחֵק בַּחֲלוֹם.
מַה לַעֲשׂוֹת לְתַפּוּחַ כָּזֶה?
הָבָה נַחְשְׁבָה-נָא, מַה נַּעֲשֶׂה?
אֶבֶן נְיַדֶּה בּוֹ, נִשְׁלַח בּוֹ מַקֵּל?
רַךְ הַתַּפּוּחַ, אָסוּר לְקַלְקֵל!
יֵשׁ לְטַפֵּס עַל הָעֵץ אַט-לְאַט,
אֶל הַתַּפּוּחַ לִשְׁלֹחַ הַיָּד –
אַי- לִי-לוּ... לִי הוּא! וּתְפֹס וַחֲטֹף!
פְּרִי בֶּן פֹּרָת... נִתְעוֹרַרְתָּ סוֹף-סוֹף!
|
||||
6. |
||||
זהו שיר על גד
שחלם להיות צייד
מהיר כחץ וחד
אמיץ כמו מג"ד
לנצח לא יפחד
ויצא לצוד לבד
בגשם בברד
יהפוך כל עוף - נכחד.
רק שיש דבר אחד
קטן, ממש גמד
שמפריע לו, לגד
להיות כזה צייד..
היש לכם חשד
מה חסר לילד גד
והופך אותו מוטרד?
הנה רמז מיוחד:
זה לרוב תלוי בצד
אוחזים בו עם היד
רק יורים בום טראם אחד
והעוף נכנע מיד..
היי, תשובות אחד אחד!
נכון! רובה! הידד!
אך רגע, רעיון חדש נולד...
רעיון טוב זה, או מיי גד!
|
||||
7. |
||||
גָּד חָשַׁק לָצֵאת לַצַּיִד,
אֵין רוֹבֶה לְגָד.
מַטְאַטֵא הָיָה בַּבַּיִת,
מַטְאַטֵא?.. נֶחְמָד!
הוֹ, שָׁפָן! יָשָׁר בַּחֹטֶם
גָּד יָרָה – בּוּם בּוּם!
הַשָּׁפָן דִּלֵג כְּקֹדֶם,
לֹא הִרְגִּישׁ מְאוּם.
מַה זֶה שָׁם? עוֹרֵב כְּאִלּוּ.
גָּד יָרָה בּוֹ – הָךְ!
הָעוֹרֵב יוֹשֵׁב, אֲפִלּוּ
לֹא נִבְהָל כָּל כָּךְ.
אָז נִפְרָד, נָשָׂא רַגְלַיִם,
רָץ אֶל הַשָּׂדֶה.
גּוּרוּ אֶרֶץ וְשָׁמַיִם
מִן הַמַּטְאַטֵא!
כְּצַיָּד גִּבּוֹר הוֹפִיעַ
גָּד הַקָּט פִּתְאֹם.
– אִמָּא, רָב-צַיִד אָבִיאָה
בִּשְׁבִילֵךְ הַיּוֹם!
לְטָאָה עָבְרָה בַּדֶּרֶךְ
גָּד יָרָה בָּהּ – אֵשׁ!
הַלְּטָאָה אָמְרָה בְּעֵרֶךְ
– גָד אַתָּה טִפֵּשׁ...
|
||||
8. |
הסיכום – עם יובל מנדלסון
01:32
|
|||
הוֹגֶה אֶחָד זָקֵן
מְחַדְרוֹ אֶל תַּלְמִידָיו יָצָא
וְאָמַר בְּנָקְשׁוֹ בַּמַּקֵל :
שִׁמְעוּ אַחְרוֹן דְּבָרַי אֲשֶׁר אֶשָּׂא,
כִּי הִגִּיעַ הַזְּמַן לְסַכֵּם,
לְאַחַר שְׁנוֹת בִּינָה וְעֶצָה,
מָה הֵם, לְסוֹף מִצּוּי,
הַדְּבָרִים שֶׁמֵּהֶם הָעוֹלָם עָשׂוּי.
הָעוֹלָם, נִכְבָּדַי – שֶׁאַחֲרֵי כָּל תְּהִיּוֹת
וּפְלִיאוֹת בּוֹ דְבָרַי אֲמוּרִים -
עָשׂוּי אֶרֶץ, שָׁמַיִם, שִׂיחִים, סְנוּנִּיוֹת,
אֳנִיוֹת, גַּלֵי יָם, נְהָרוֹת, עָרִים
גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת, יְרִידִים, צְנוֹנִיוֹת,
כָּל מִינֵי פַּטִּישִׁים, נְיָר, מַשּוֹרִים,
רְחוֹבוֹת, חֲדָרִים, - כָּךְ הוֹסִיף לִמְנוֹת
ולִמְנוֹת – גֵאָיוֹת, שְׁפֵלוֹת, הָרִים
וּגְבָעוֹת – וְשָׁעָה שֶׁרוֹפֵא וְאָחוֹת
כְּבָר עָלָיו גָּחֲנוּ בְּבֵית־הַחוֹלִים,
עֲדַיִן הָיוּ שְׂפָתָיו נָעוֹת
וּמוֹנוֹת – קַלָּחוֹת, כַּפִּיוֹת, סְפָרִים,
מְגֵרוֹת, צִנְצָנוֹת - וּמִלִּים אַחֲרוֹנוֹת
שֶׂהִשְׁמִיע הָיוּ: נְעָצִים, כַּפְתּוֹרִים.
|
||||
9. |
||||
פַּעַם חַי פֹּה, סָמוּךְ לַחוֹלוֹת,
חֲמוֹר גּוּץ בֶּן־אָתוֹן קָטֹן,
וּבְקוֹלוֹ הַיָּפֶה צִלְצְלוּ שְׁנֵי קוֹלוֹת:
טֶנוֹר לִירִי עִם בַּס־בָּרִיטוֹן.
לְשׁוֹנוֹת עַם לוֹעֵז לֹא יָדַע הוּא,
בִּיְדִיעוֹת מַבְרִיקוֹת לֹא הִפְתִּיעַ,
אַךְ בַּלַּיְלָה־בַּלַּיְלָה הָיָה הוּא
מֵרִים קוֹל וּמַרְעִיד רָקִיעַ.
הַמִּלִּים לֹא הָיוּ חֲשׁוּבוֹת כִּבְיָכוֹל,
כִּי נָעַר הוּא רַק: אִיָה, אִיָּה,
אַךְ בָּזֶה הוּא כְּאִלּוּ אָמַר אֶת הַכֹּל
וּבָזֶה אֶת הַכֹּל הִבִּיעַ.
אִיָּה, אִיָּה, אִיָּה,
עַד הַרְחֵק, עַד קַצְוֵי רָקִיעַ.
וּזְקֵנִים מְקִיצִים וְרוֹטְנִים:
יִמַּח שְׁמוֹ, זֶה חֲמוֹר שֶׁל שִׁיֶּע.
וִישִׁישׁוֹת וּנְעָרוֹת
מַקְשִׁיבוֹת וְאוֹמְרוֹת:
אֵיזֶה קוֹל יֵשׁ לוֹ, מַמָּה מִיָּה!
כָּל הַיּוֹם הוּא סָחַב עֲגָלָה
שֶׁדִּלְּגָה עַל גַּבֵּי שׁוּחוֹת
וּלְאַחַר יוֹם שָׁלֵם שֶׁל דִּלּוּג וּדְהִירָה
הָיָה שִׁיֶע מוֹרִיד הַמּוֹשְׁכוֹת.
וְהוֹשִׁיט הוּא קְלִיפּוֹת שֶׁל תַּפּוּז לוֹ
וְאָמַר: קַח אֱכֹל זֶה מַגִּיעַ.
אֵין סָפֵק שֶׁאַתָּה לֹא קָרוּזוֹ,
אַךְ צַדִּיק אַתָּה, סְמֹךְ עַל שִׁיֶע.
אָז הָיָה הַחֲמוֹר הַקָּטָן נוֹשֵׂא קוֹל
וְנוֹעֵר: אִיָּה, אִיָּה, אִיָּה.
וּבָזֶה הוּא כְּאִלּוּ אָמַר אֶת הַכֹּל,
בָזֶה אֶת הַכֹּל הִבִּיעַ.
זְמַן עָבַר, הַחֲמוֹר וּבְעַלַיו
זֶה מִכְּבָר בָּעוֹלָם אֵינָם.
אַךְ בְּלֵיל סְעָרָה אֱלֵי צֵל עֲגָלָה
צֵל אוֹתוֹ חֲמוֹרִיקוֹ נִרְתָּם.
וְשָׁעָה שֶׁבִּשְׁחוֹר הַשָּׁמַיִם
רַעַם רָם אֶת קוֹלוֹ מַשְׁמִיעַ,
מִתְעָרֵב שִׁקְשׁוּק גַּלְגַּלַּיִם
שֶׁל עֶגְלַת חֲמוֹרוֹ שֶׁל שִׁיֶע.
וּבֵין רוּחַ וָרַעַם אֲזַי עוֹלֶה קוֹל
וְנוֹעֵר: אִיָּה, אִיָּה, אִיָּה.
וּמַכִּים הַבְּרָקִים וּבֵין שַׁחַק וּשְׁאוֹל
חֲמוֹרִיקוֹ כַּצֵּל מַבְקִיעַ –
אִיָּה, אִיָּה, אִיָּה,
עַד הַרְחֵק, עַד קַצְוֵי רָקִיעַ
עִם הַסַּעַר וְעּם הַרְעָמִים
זֶה נוֹעֵר, מִתְגַּלְגֵּל, מֵרִיעַ,
וִישֵׁישׁוֹת וּנְעָרוֹת
מַקְשִׁיבוֹת וְאוֹמְרוֹת:
אֵיזֶה לַיְלָה, הָהּ, מַמָּה מִיָּה.
|
||||
10. |
||||
בָּאָה מְנוּחָה לַיָּגֵעַ
וּמַרְגּוֹעַ לֶעָמֵל.
לַיְלָה חִוֵּר מִשְׂתָּרֵעַ
עַל שְׂדוֹת עֵמֶק יִזְרְעֶאל.
טַל מִלְּמַטָּה וּלְבָנָה מֵעַל,
מִבֵּית אַלְפָא עַד נַהֲלָל.
מַה, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל?
דְּמָמָה בְּיִזְרְעֶאל.
נוּמָה עֵמֶק, אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת,
אָנוּ לְךָ מִשְׁמֶרֶת.
יָם הַדָּגָן מִתְנוֹעֵעַ,
שִׁיר הָעֵדֶר מְצַלְצֵל,
זוֹהִי אַרְצִי וּשְׂדוֹתֶיהָ,
זֶהוּ עֵמֶק יִזְרְעֶאל.
תְּבֹרַךְ אַרְצִי וְתִתְהַלַּל
מִבֵּית אַלְפָא עַד נַהֲלָל.
מַה, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל?
דְּמָמָה בְּיִזְרְעֶאל.
נוּמָה עֵמֶק, אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת,
אָנוּ לְךָ מִשְׁמֶרֶת.
אֹפֶל בְּהַר הַגִּלְבּוֹעַ,
סוּס דּוֹהֵר מִצֵּל אֶל צֵל.
קוֹל זְעָקָה עָף גָּבוֹהַּ,
מִשְּׂדוֹת עֵמֶק יִזְרְעֶאל.
מִי יָרָה וּמִי זֶה שָׁם נָפַל
בֵּין בֵּית אַלְפָא וְנַהֲלָל?
מַה, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל?
דְּמָמָה בְּיִזְרְעֶאל.
נוּמָה עֵמֶק, אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת,
אָנוּ לְךָ מִשְׁמֶרֶת.
|
||||
11. |
||||
קְטַנְטַנּוֹת וּקְטַנְטַנִּים,
לֹא וָלֹא, בְּשׁוּם פָּנִים.
אַל תֵּלְכוּ לְאַפְרִיקָה,
הִשָּׁמְרוּ מֵאַפְרִיקָה!
בְּאַפְרִיקָה הַשְּׁפִיפוֹנִים,
וְהַקַּרְנַף וְסוּס־הַמַּיִם,
בְּאַפְרִיקָה הַתַּנִּינִים
יוֹמָם וָלֵיל חוֹרְקִים שִׁנַּיִם,
בְּאַפְרִיקָה הַקּוֹף גּוֹרִילָה
יִרְצֶה לִנְשֹׁךְ אֶתְכֶם חָלִילָה!
אַל תֵּלְכוּ־נָא קְטַנְטַנִּים,
לְאַפְרִיקָה בְּשׁוּם פָּנִים!
בְּאַפְרִיקָה נוֹהֵם
עַל הַר וָגַיְא
הַפֶּרֶא, הַמִּפְלֶצֶת,
בַּ רְ מ לַ י !
בְּאַפְרִיקָה הוּא מִתְרוֹצֵץ,
עַל יְלָדִים קְטַנִּים קוֹפֵץ.
בּוּשָׁה לְךָ,
חֶרְפָּה לְךָ,
הַפֶּרֶא בַּרְמלַי!
וְאַבּבָּא וְאִמּמָא יוֹשְׁבִים בְּצֵל צַמֶּרֶת,
וְאַבּבָּא וְאִמּמָא אוֹמְרִים כָּךְ, זאת אוֹמֶרֶת:
"נוֹרָאָה הִיא אַפְרִיקָה, כֵּן כֵּן כֵּן!
סַכָּנָה בְּאַפְרִיקָה, כֵּן כֵּן כֵּן!
אַל תֵּלְכוּ לְאַפְרִיקָה, יַלְדָּה וְיֶלֶד־חֵן!"
אַךְ אַבּבָּא וְאִמּמָא נִרְדְּמוּ תַּחַת עֵץ
וּגַדִידִי וִימִיממָה - לְאַפְרִיקָה מַהֵר כַּחֵץ!
לְאַפְרִיקָה! לְאַפְרִיקָה!
בְּאַפְרִיקָה הוֹלְכִים בְּהֵלֶךְ,
קוֹטְפִים תְּמָרִים כְּמוֹ בְּנֵי־מֶלֶךְ.
כֵּן, אַחַי, אַפְרִיקָה!
אֵין כָּמוֹךְ, אַפְרִיקָה!
עַל קַרְנַף קָפְצוּ בַּדֶּרֶךְ
וְרָכְבוּ שָׁעָה לְעֵרֶךְ, ־
כֵּן אַחַי, אַפְרִיקָה!
אֵין כָּמוֹךְ, אַפְרִיקָה!
עִם פִּילִים, עִם פִּילוֹנַיִם,
שִׂחֲקוּ בְּמַחֲנַיִם,
בְּקִצּוּר, אַפְרִיקָה!
אֵין כָּמוֹךְ, אַפְרִיקָה!
אָז הוֹאִילָה הַגּוֹרִילָה
וּלְנַהֵם לָהֶם הִתְחִילָה,
לְנַהֵם לָהֶם הִתְחִילָה,
לְהַמְהֵם לָהֶם:
שָׁם
בַּיָּם
כָּרִישׁ־בֶּן־קִישׁ
אֲלֵיכֶם פּוֹעֵר הַלּוֹעַ.
אִם תִּרְצוּ תַּרְגִּישׁוּ חִישׁ
אֵיךְ יָכוֹל אֶתְכֶם לִבְלֹעַ!
"אָנוּ מִכְּרִישׁ־בֶּן־קִישׁ
לֹא מִתְעַלְּפִים,
אָנוּ אֶת כָּרִישׁ־בֶּן־קִישׁ
בַּאֶגְרוֹפִים,
אָנוּ אֶת כָּרִישׁ־בֶּן־קִישׁ
בָּעֲנָפִים,
אָנוּ אֶת כָּרִישׁ־בֶּן־קִישׁ
בַּכַּפְכָָּפִּים!"
הַכָּרִישׁ אֶת זאת שָׁמַע
וְטָבַע מֵרֹב אֵימָה.
כָּךְ נָאֶה לְךְ, רָשָׁע, כָּךְ יָאֶה לְךָ!
אַךְ הִנֵּה
מִבִּצּוֹת הַגֹמֶא
מִתְנַשֵּׂא הָעֲנָק הַבְּהֵמוֹת־כְּדָרְלָעֹמֶר.
מִקַּצְוֵי הַבִּצּוֹת הוּא עוֹלֶה וְנוֹהֵם,
הוּא נוֹהֵם וְרוֹעֵם,
יִשְׁמְרֵנּוּ הַשֵּׁם!
וְגַדִידִי וִימִיממָה בִּצְחוֹק, בִּצְחוֹק מִתְמוֹגְגִים,
וְאֶת כְּרֵסוֹ - הוֹי אִמּמָא! - בְּדִגְדּוּגִים מְדַגְדְּגִים:
"אֵיזוֹ כֶּרֶס, אֵיזוֹ כֶּרֶס -
אֵין כָּמוֹהָ בַּכְרסִים!"
נֶעְלַב אָז כְּדָרְלָעֹמֶר הַבְּהֵמוֹת!
נָס אֶל בֵּין עֲצֵי הַתֹּמֶר וַיִשְׁאַג אֲיֻמּוּת!
אֶל בַּרְמלַי, אֶל בַּרְמלַי
קוֹרֵא הוּא בְּקוֹלֵי־קוֹלוֹת:
בַּרְמלַי, בַּרְמלַי
אַלְלַי, רוּץ אֵלַי!
וְעַל שְׁנֵי הַשְּׁקָצִים, וַי לִי וַי,
אַל תָּחוּס, אַל תָּחוּס, בַּרְמלַי!
|
||||
12. |
||||
נִתְחַלְחָלוּ גָד וִימִימָה,
בַּרְמלַי צוֹעֵק: קָדִימָה!
הוּא בְּאַפְרִיקָה פּוֹסֵעַ,
שָׁר בְּקוֹל מְזַעֲזֵעַ:
"אֲנִי הַמִּפְלֶצֶת, הַשֵּׁן הַקּוֹצֶצֶת,
אֲנִי הַגַּזְלָן הָרָשָׁע בַּרְמלַי.
וְאֵין לִי עִנְיָן עוֹד
בְּשׁוּם בַּנַנָנוֹת
וּבְשׁוּם שׁוֹקוֹלָדּוֹת
וּבְשׁוּם מַרְמֶלַדּוֹת,
כִּי רַק בִּילָדִים
קְטַנְטַנִּים, חֲמוּדִים -
כְּמוֹתְכֶם, יְלָדַי!"
בְּעֵינָיו נוֹרָאוֹת כְּבָר מַבְרִיק הוּא,
בְּשִׁנָּיו נוֹרָאוֹת הוּא חוֹרֵק,
מְדוּרָה נוֹרָאָה כְּבָר מַדְלִיק הוּא,
וּמִלָּה נוֹרָאָה הוּא צוֹעֵק:
"קָרבַּס! קָרבַּסַיִם!
אֲרוּחַת־צָהֳרַיִם!"
הַיְלָדִים בִּבְכִי עוֹנִים לוֹ,
מִתְיַפְּחִים מִתְחַנְּנִים לוֹ:
"בַּרְמלַי, בְּיוֹם צָרָה
חוּסָה נָא עָלֵינוּ,
אֶל אִמֵּנוּ הַיְקָרָה
חִישׁ מַהֵר שָׁלְּחֵנוּ.
לְעוֹלָם מֵאִמָּא עוֹד אָנוּ לֹא נִבְרָחָה
וְעַל אַפְרִיקָה הַזאת לְעוֹלָם נִשְׁכָּחָה.
הוֹי, אוֹכֵל־אָדָם חָבִיב, נִתְחַנֵּן אַפַּיִם:
סֻכָּרִיּוֹת לְךָ נַקְרִיב, תֵּה עִם עוּגתַיִם".
אַךְ הַפֶּרֶא הַמִּפְלֶצֶת עֲלֵיהֶם נָשָׂא קוֹלוֹ:
"לֹא!"
אָז לְגָד יְמִימָה סָחָה:
"מִישֶׁהוּ, נִדְמֶה לִי כָּכָה,
בְּמָּטוֹס אֵלֵינוּ תָּר.
זֶהוּ דוֹקְטוֹר, זֶהוּ דוֹקְטוֹר,
זֶהוּ דוֹקְטוֹר אוֹיְזֶמַּר!"
אוֹיְזֶמַּר אֵל גָּד וִימִימָה מְדַלֵּג,
אוֹיְזֶמַּר אֶת גָּד וִימִימָה מְחַבֵּק,
וּבְחִיּוּךְ נָעִים בְּלִי דַי
סָח לַפֶּרֶא בַּרְמלַי:
"הָהּ, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ,
יַקִּירִי מַר בַּרְמלַי,
נָא מַהֵרָה
וְשַׁחְרֵרָה
אֶת רֵעַי
אֶת יְלָדַי!"
אַךְ הַפֶּרֶא קוֹפֵץ וְחוֹטְפֵהוּ
וְאֶל תּוֹךְ הַמְּדוּרָה
מַשְּׁלִּכֵהוּ -
וְדוֹלֵק וְצוֹעֵק אוֹיְזֶמַּר:
"אוֹי זֶה רַע
אוֹי זֶה מַר!
וּשְׁנֵי הַיְלָדִים -
יְלָדִים אֻמְלָלִים ¬¬-
בַּמְּדוּרָה הַגְּדוֹלָה
מִסְתַּכְּלִים
וּבוֹכִים
וּבוֹכִים בֶּכִי מַר.
|
||||
13. |
||||
אַךְ שׁוּר! מֵחוֹף נִילוּס הוֹלֵךְ הַגּוֹרִילוּס,
מוֹלִיךְ אֶת רֵעוֹ הַתַּנִּין קְרוֹקוֹדִילוּס.
אוֹיְזֶמַּר הַטּוֹב בְּנַחַת
לַתַּנִּין אוֹמֵר אָז כָּכָה:
"הָהּ, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ,
בְּלַע אֶת בַּרְמלַי בִּן־רֶגַע,
שֶׁלא יַחְטֹף עוֹד
לֹֹא יִטְרֹף עוֹד,
אֶת רֵעַי, אֶת יַלָדַי!"
הִתְלַקֵּק לוֹ,
הִצְטַחֵק לוֹ
הַתַּנִּין בְּנעַם־חֵן,
וְאֶת בַּרְמלַי בִּן־רֶגַע הוּא בָּלַע כִּזְבוּב, אָמֵן!
מְנַתֶּרֶת, מְזַמֶּרֶת, מְאֻשֶּׁרֶת הַחֶבְרָה,
מִסְתּוֹבֶבֶת,
מִשְׁתּוֹבֶבֶת
סְבִיב שַׁלְהֶבֶת הַמְּדוּרָה:
"הִצַּלְתָנוּ,
גאַלְתְָּנוּ,
הוֹשַׁעְתָּנוּ מִמָּוֶת, תַּנִּין.
קְרוֹקוֹדִילוּס, פּוֹדֶה וְמַצִּילוּס,
הוֹפַעְתָּ, בָּלַעְתָּ,
הוֹשַׁעְתָּ כַּדִּין!"
אַךְ אֵצֶל הַתַּנִּין בַּכֶּרֶס
עָצוּב לְבַרְמלַי הַפֶּרֶא,
עָצוּב לוֹ שָׁם וְצַר וּמְשַׁעֲמֵם.
וְהוּא בּוֹכֶה, וְהוּא גּוֹנֵחַ,
בּוֹכֶה, גּוֹנֵחַ,
מִתְיַפֵּחַ:
"רַחֲמוּ עָלַי! אַלְלַי,
רַחֲמוּ נָא עָלַי,
אַלְלַי, אַלְלַי!
אֶהְיֶה טוֹב, אֶהְיֶה טוֹב,
אַתְחִיל יְלָדִים לֶאֱהֹב, לֶאֱהֹב!"
חָסוּ, חָסוּ הַיְּלָדִים עַל בַּרְמלַי
וְיַּגִּידוּ לַתַּנִּין: "אוּלַי כְּבָר דַּי?
אִם כְּבָר בֶּאֱמֶת הוּטַב אֶצְלוֹ הָאֹפִי,
־ יֹפִי! יֹפִי! ־
תֵּן וְאֵלֵינוּ יִצְטָרֵפָה,
אָנוּ נִקָּחֶנּוּ
עַד לְחֵיפָה!"
הַתַּנִּין אָז מֵנִיעַ ראשֵׁהוּ
וּפוֹעֵר לִרְוָחָה אֶת לוֹעֵהוּ,
וּמִשָּׁם בִּצְחוֹק מָתוֹק, בִּיעָף, מוֹפִיעַ בַּרְמלַי,
וּפָנָיו שֶׁל בַּרְמלַי כְּבָר נְעִימִים הֵם לְמַדַּי!
"אֲרַקֵּד וַאֲתוֹפֵפָה,
כִּי לוֹקְחִים אוֹתִי לְחֵיפָה!
בַּשְּׁוָקִים, בַּשְּׁוָקִים,
אֲהַלֵךְ
בְּזֶמֶר רָם,
רְקִיקִים, רְקִיקִים,
אֲחַלֵּקָהּ
בְּחִנָּם!
בּוֹאוּ, בּוֹאוּ, טַעֲמוּ,
אַף פְּרוּטָה לֹא תְּשַׁלְּמוּ.
כִּי בַּרְמלַי, כִּי בַּרְמלַי
אֶת הַיְּלָדִים אוֹהֵב בְּלִי דַּי!
אוֹהֵב, אוֹהֵב, אוֹהֵב, אוֹהֵב,
אֶתְכֶם, קְטַנֵּי וּקְטַנוֹתַי!"
|
||||
14. |
||||
בֹּקֶר טוֹב, בֹּקֶר טוֹב
לַצִּפֹּרֶת שֶׁבָּרְחוֹב,
לַמִּפְלֶצֶת בַּרְמלַי
שֶׁעַכְשָׁו הוּא טוֹב בְּלִי דַּי,
לַיְלָדִים אֲשֶׁר יֹאהַב אָהוֹב
בֹּקֶר טוֹב, בֹּקֶר טוֹב...
בֹּקֶר טוֹב, בֹּקֶר טוֹב
לַתַּפּוּחַ וּלְגָד
לַחָרוּז הַנּוֹשָׁן
לַמִלִּים שֶׁל אַלְתֶרְמַן
וְלָכֶם אֲשֶׁר נֹאהַב אָהוֹב
בֹּקֶר טוֹב, בֹּקֶר טוֹב!
|
Nadav Hollander | נדב הולנדר Tel Aviv Yafo, Israel
מוזיקאי וקולנוען. נולד בקריית טבעון בדצמבר 1980. מיוצרי הצגת התיאטרון והסדרה "מייקל" והמופע המוזיקלי "אבי הזמר", מחברי ״אלון עדר ולהקה״, מבמאי קומדיית האימים הרומנטית "חתולים על סירת פדלים" ועוד
Contact Nadav Hollander | נדב הולנדר
Streaming and Download help
If you like מגש הקצב, you may also like: